עקרונות הבניה הירוקה

מאמר מאת: שלומי רוזנברג

תאריך: מרץ 17


רואים רחוק בונים ירוק

בעשור האחרון ישנה הכרה הולכת גוברת בחשיבות הטמעת עקרונות הבנייה הירוקה. ניתן להתייחס לעקרונות אלו ככלים לצמצום הניצול של משאבי הטבע, כגון אנרגיה וחומרי חציבה, צמצום הפגיעה בסביבה ושיפור הבריאות והנוחות של המשתמשים במבנים. שוק המוצרים לבנייה ירוקה מתקדם ומתפתח והשימוש במוצרים בעלי תווים ירוקים הולך וגדל. המוצרים "הירוקים" בתחום הבנייה כוללים בין היתר מלט, בטון, צמנט, בלוקים, חומרי בידוד, טיח, דבקים, צבעים, ריצוף, ריהוט ועוד.

עליית המודעות הציבורית לצורך בשמירה על הסביבה ועל הבריאות יצרה ביקוש למוצרים שהשפעתם האקולוגית נמוכה יותר והם ידידותיים יותר לסביבה. יצרנים הכירו בכך שהצגת מוצריהם כ"ירוקים" עשויה להביא לרווח כלכלי וכך החלו להופיע יותר ויותר מוצרים לגביהם נטענו טענות סביבתיות או בריאותיות שונות, ללא פיקוח על אמיתות הצהרות אלו. תופעה זו הובילה לצורך בקיומו של גוף מקצועי ובלתי תלוי שיאשר את אמיתות ההצהרות ויספק אישור רשמי כי המוצר הוא הכן מוצר ירוק.

מה זה בעצם מוצר או חומר ירוק?

ניתן לומר שמוצר או חומר המוגדר "ירוק" הוא כזה אשר פגיעתו הסביבתית מצומצמת ביחס לחומרים או מוצרים חליפים לו המיוצרים ומשווקים בשוק. התנאים בהם מוצר ירוק חייב לעמוד כדי לזכות ב"תו ירוק" הם מגוונים וכוללים בין היתר את ההשפעה על הסביבה במעגל החיים של המוצר, משלב יצורו ועד לתום השימוש בו. בהקשר זה נהוג להתייחס למספר נושאים עיקריים בהם: מינימום ניצול אנרגיה מתכלה, מינימום פליטות גזים הפוגעים באטמוספירה בתהליך הייצור, שימוש בחומרי גלם שפגיעתם בסביבה ובחיים נמוכה, קיומו של תוכן ממוחזר במוצר, בריאות המייצר והמשתמש במוצר, היכולת למחזר את המוצר בסוף חייו ותרומת המוצר לסביבה ביחס למקבילים לו.

בישראל מוענק התו הירוק על ידי מכון התקנים הישראלי בשיתוף המשרד להגנת הסביבה. התו הירוק מעיד על כך שפגיעותו של המוצר בסביבה פחותה בייחס למוצרים מקבילים בשוק. התו הירוק מהווה אישור אובייקטיבי שהמוצר אכן "ירוק" ומאפשר לצרכנים לזהות מוצרים ידידותיים לסביבה ולעודד אותם להעדיף מוצרים אלה על פני אחרים.
בשנים האחרונות שוק הבניה הירוקה בישראל צובר תאוצה, מספר המבנים הירוקים המוסמכים והנמצאים בהליכי הסמכה הולך וגדל ומספר החברות שבונות לפי עקרונות הבניה הירוקה עולה אף הוא. תהליך זה קשור בין היתר לשינויים שנעשו בתקן הישראלי לבנייה ירוקה בשנת 2011 ולעדכונים הנוספים שנעשו מאז. בפרק החומרים שבתקן ישנה התייחסות למוצרים ירוקים ובנוסף הניקוד בפרק זה עלה מנקודה אחת בעבר ל- 6-12 נקודות כיום.

LCA – מחזור החיים של המוצר

השאיפה להגיע להישגים סביבתיים גבוהים יותר ולשפר באופן משמעותי את יכולת השמירה על סביבת החיים. הביאה לפיתוח כלי מדידה שנועד להקטין את הפגיעה האקולוגית. אחד הכלים המשמעותיים הוא ניתוח מחזור החיים של המוצר, (Life Cycle Assessment (LCA. כלי זה נועד להשוואה וניתוח מכלול ההשפעות הסביבתיות של המוצרים לאורך מחזור חיים מלא. הוא עושה שימוש במדדים המתבוננים באופן רחב על מעגל החיים של המוצר, החל מחציבת חומרי הגלם עבורו, דרך תהליכי העיבוד, הייצור, השינוע, השימוש ועד לסוף חייו. כלי זה מבוסס על ההנחה כי לשלבים השונים בחיי המוצר השפעות סביבתיות שונות הניתנות לכימות ולמדידה מדויקת. ניתוח מחזור החיים מאפשר להשוות את ההשפעות הסביבתיות הכוללות של המוצרים השונים ולסייע למשתמשים לבחור את אותם מוצרים שגורמים לנזק הסביבתי הנמוך ביותר. הערכת מחזור החיים של מוצר מעוגנת בתקנים בינלאומיים ובתקנים ישראליים שמספרם: 14040, 14044 ו- 14025.

בשנים האחרונות הפך ה- LCA לכלי שכיח יחסית בענף הבנייה במדינות המפותחות. בישראל הכלי עדיין אינו נפוץ ועד כה מספר חברות קטן יחסית ביצעו ניתוח LCA למוצרים שלהם. בתחום בלוקי הבניה חברת בלוקל-רביד היא היחידה שביצעה ניתוח LCA עבור בלוקים בישראל. חברת איטונג משתמשת ומציגה ניתוח שנעשה בגרמניה עבור בלוקים דומים (אך לא בטוח שזהים). שני ניתוחים אלה מאפשרים השוואת תכונות סביבתיות בין מוצרים אלה. הניתוח נעשה עבור יצור נפח זהה של בלוקים – קוב אחד.

מהנתונים ההשוואתיים ניתן ללמוד:

  • שימוש באנרגיה לייצור – כמות האנרגיה הנצרכת והאובדת בכל שלבי יצור המוצר וחומרי הגלם שלו. רוב רובה של אנרגיה זו לא ניתנת למיחזור ומשאביה נדירים על פני כדור הארץ. לפיכך, החברה העולמית יכולה רק להגביל ולחסוך בשימוש באנרגיה זו ומכן החשיבות הגבוהה בידיעת כמות האנרגיה הראשונית הדרושה והיא נחשבת כגורם סביבתי בעל השפעה.
    האנרגיה הנדרשת לייצור קוב אחד אחד של בלוקי הפומיס של בלוקל-רביד היא – 882 מגה ג'אול בעוד ליצור קוב מקביל של איטונג נדרשים 1,759 מגה ג'אול, פי 2 מבלוקל. לכן מבחינת שימוש באנרגיה לייצור, בלוקי הפומיס של בלוקל-רביד ירוקים יותר!

 

  • התרומה להתחממות כדור הארץ – GWP-Global Warming Potential בזמן ייצור המוצר נפלטים גזים לאטמוספרה. גזים אלה תורמים לשמירה על חום האדמה במערכת האקולוגית על-ידי קליטת קרינה חוזרת והתוצאה – התחממות גלובלית. GWP הוא מדד למדידת התרומה להתחממות העולמית מחומר שמשתחרר לאטמוספרה.
    ייצור קוב בלוקים אחד של בלוקי הפומיס של בלוקל-רביד מייצר – 57 ק"ג CO2 בעוד שיצור קוב מקביל של איטונג מייצר – 217 ק"ג CO2 , כמעט פי 4 מבלוקל. לכן שימוש במוצרי בלוקל-רביד מקטין משמעותית את ההתחממות כדור הארץ.

 

  • פגיעה בשכבת האוזון – Ozone Depletion Potential-ODP – תרכובות כימיות שנפלטות ושמיוצגות ע"י R11 מראות את היכולת לפגיעה בשכבת האוזון. שכבת האוזון באטמוספרה מגינה על הצמחייה ובעלי החיים מהשמש ומהווה סנן לקרינת ה-UV המזיקה. עלייה בתרכובות כימיות אלה מקטינה ושוחקת את שכבת האוזון, התוצאה עלייה בחשיפה לקרינת – UV על פני כדור הארץ.
    ייצור קוב בלוקים אחד של בלוקי הפומיס של בלוקל מייצר – 5.83 גרם גז R11 בעוד שיצור קוב מקביל של איטונג מייצר – 10.9 גז R11 , כמעט פי 2 מבלוקל. מכאן שבלוקי הפומיס של בלוקל-רביד שומרים יותר על שכבת האוזון!

 

  • תרומה ליצירת ערפיח קיצי – עַרְפִּיחַ הוא זיהום אוויר אביך הנוצר כתוצאה משילוב בין ערפל ופיח. הערפיח מופיע לרוב באזורים עירוניים צפופים בהם מתרחשת פליטת מזהמים רבים, לרוב כתוצאה מכלי רכב רבים או מפעלי תעשייה. המזהמים בערפיח הם חלקיקי עשן ואבק, פחמן חד-חמצני ותרכובות חנקן. אלה גורמים לתגובות כימיות באוויר (ערפיח פוטוכימי( היוצרות מזהמים נוספים כמו האוזון ותרחיפים אורגניים רעילים. לצורך כימות האפשרות לנזק משתמשת התקינה בבדיקת כמות גז אֶתֶן שיכולה להיפלט בזמן היצור.
    ייצור קוב בלוקים אחד של בלוקי הפומיס של בלוקל-רביד מייצר 12 מילי-גרם גז אֶתֶן בעוד שיצור קוב מקביל של איטונג מייצר 42 מילי-גרם גז אֶתֶן , כמעט פי 4 מבלוקל. לכן בלוקי הפומיס של בלוקל יותר ירוקים!

לתצוגת ניתוח LCA בלוקל-רביד לחץ כאן