הבלוקים של בלוקל-רביד הם בעלי תכונות הבידוד התרמי הטובות ביותר בהשוואה לכל בלוק אחר


אז איך אני יודע שיהיה נעים בבית? פשוט בודק את ה – TTC (קבוע זמן תרמי)
היעלות התרמית של קיר חיצוני מתקבלת משילוב של שלושת התכונות הבאות:

  • ההתנגדות התרמית "r" – תכונת ההתנגדות של הקיר למעבר שטף חום דרכו. ערך ההתנגדות של קיר נקבע בבדיקות תקניות במעבדה "במצב תמידי, סטטי" (ללא שיוני טמפרטורת ותנאים).
  • קיבול החום "C" – מידה המציינת את כמות החום שהקיר יכול לאגור בתוכו. קיבול החום של קיר מתקבל מסכום קיבולי החום של שכבותיו. קיבול החום של כל שכבה מתקבל ממכפלת מסת השכבה ליחידת שטח בקיבול החום הסגולי שלה.
  • קבוע זמן תרמי "TTC" – הזמן הנדרש לשטף חום לאזן מחדש את שינויי הטמפרטורה בין צדדיו של הקיר. קבוע זה מחושב בין היתר תוך שימוש בנתוני ההתנגדות התרמית של שכבות הקיר וקיבול החום שלו.

דוגמא להבהרת הנושא: הטמפרטורה בפנים המבנה 24C ובחוץ 32C, ולכן שטף חום יזרום בקיר מצידו החם החיצוני ובהדרגתיות יגיע לצידו הקר, הפנימי. אם טמפרטורות פני השטחים שבשני צידי הקיר ישמרו קבועות, "מצב תמידי", שטף חום ששיעורו חזוי יזרום פנימה לתוך המבנה. חיזוי שטף החום נעשה בעזרת ערכי ההתנגדות התרמית שנתקבלו מתוצאות בדיקת מעבדה ב"מצב תמידי".

בחיים האמתיים המצב הוא דינמי ולא סטטי. הטמפרטורות להן חשופים פני הקירות משתנות לאורך שעות היממה. למעשה ברוב אזורי הארץ הכוחות הממריצים את תנועת שטף החום (תמיד לכיוון הקר) יכולים להשתנות בצורה קיצונית ואפילו להתהפך ולשנות כיוון במשך שעות היממה. לדוגמא, באותו מבנה שתואר לעיל, הטמפרטורה החיצונית ירדה בלילה ל- C20. שטף החום משנה את כיוונו ופונה מתוך המבנה החוצה. בשטף זה כלולה גם אנרגיה שנאגרה בקיר במשך היום ולא חדרה פנימה. התוצאה של שינוי כיוון תנועת שטף החום דרך הקירות היא שפחות חום חיצוני יזרום לתוך המבנה לאורך שעות היממה. בתנאים אלה לקירות יש תכונות תרמיות מעשיות טובות יותר מאשר התכונות הצפויות לו מנתוני ההתנגדות התרמית שנתקבלה ב"מצב תמידי". ב"מצב דינמי" האמיתי יש חשיבות גדולה למסת הקירות ולקיבול החום שלהם.


קבוע הזמן התרמי – מתאר את ההתנהגות התרמית הדינאמית של מעטפת הבניין. הוא משקף פיסקאלית את המהירות בה הקיר מגיב על שינוי בטמפרטורת האוויר בצד מוגדר של הקיר. לנתון יש חשיבות גדולה במיון קירות. כשקבוע הזמן התרמי של הקיר גדול יותר, מתרסנות תנודות הטמפרטורה שבתוך המבנה הנובעות משינויי טמפרטורה חיצוניים או פנימיים, משתפרת הנוחות התרמית וניתן להשתמש במבנה במערכות קירור ו/או חימום קטנות יותר.


הדרישה לרמת התנגדות תרמית אופיינית של קיר חוץ בייחס למסתו בסדרת תקני 1045
הדרישה לרמת ההתנגדות התרמית האופיינית של קירות מעטפת משתנה בהתאם למספר משתנים:
א. האזור התרמי בו נבנה המבנה (א',ב',ג',ד')
ב. ייעוד המבנה (מגורים, מסודות חינוך, מבני ציבור, מבני בריאות)
ג. המסה השטחית האופיינית של קיר המעטפת


מחשבון לחישוב תכונות קירות מבנים – לכניסה לחצו כאן

לצפייה בפירוט הדרישות מקירות המבנה להתנגדות התרמית האופיינית לחצו כאן
לצפייה במפת האזורים התרמיים לחצו כאן

לקריאה נוספת בנושא בידוד תרמי לחצו כאן